יום שבת, 5 באפריל 2014

שוב מלקחי הגן

זוכרים שאני בוסתנאי חובב- אז כך גם היום היו כמה שעות בגינת הבוסתן.
אולי תמונות היו עוזרות להעביר החוויות אבל כאן זה מקום של מילים.
הבוסתן בשבילי הוא מקום גם למחשבות על משמעות של פעולות עם עצים והמקביל שלהם עם בני אדם וילדים בטיפול.
והפעם שתי תובנות:
אחת- ההרכבות. כמה סבלנות היה צריך לעניין הרכבות השנה. הוזמן מרכיב מקצוען, והוא עסק בזה כשעתיים. הרכיב כמה ענפים של הזית העבות, בו תקע ענפים דקים של זית סורי שהבאתי מהכפר, הרכבי כמה זנים של תאנים על ענפי התאנה שניסר, ואפילו ברימון חרץ חריץ ותקע בו שני ענפונים קטנים של זן טוב.
אבל עברו ימים ושבועות וההרכבות לא זזו, וכבר חשבתי שרוב העבודה לשוא. אחרי חודש התאנה הראתה ראשונה הנצה וליבלוב של הענפים החדשים. אחריה בקושי הופיע סימן קטן בחלק מענפי הזית, והרימון נראה מת לגמרי. אבל עוד שבועיים נוספים והנה גם הרימון מלבלב. בקיצור- שעור בסבלנות מוכיח שוב שאם הבאתה תכנית טובה ואתה מתמיד בה, בסוף יהיו לה תוצאות, ליבלובים וחידושים. אז ברכת סבלנות!
והשניה- רשתות. יש לדעת כמה הגנה צריך כל אחד. אין צורך להגן יותר מדי על מה שמסתדר, וחשוב להגן מאד על מה שרגיש. למשל על המשמש הכרחית רשת צפופה לבנה, שגם זבובים לא עוברים אותה, ורק כך יבשיל בלי רקבונות. לעומתו המשמש מסתדר מצויין, אבל ציפורים אוהבות אותו כמותנו, ולא ישאירו הרבה אם יהיה גלוי. אז מספיק לו רשת הגנה מציפורים , דלילה מאד. והציפורים שבאות בכל זאת מלמטה- מתחלקות איתנו וזוכות גם הן לחלק מהפרי.
אז נזכור- לא להגן יותר מדי, ולא לחשוף פחות מדי- כל אחד במידה שלו. עצים, וילדים!
חג פסח שמח.