יום שישי, 24 בפברואר 2012

שלשולי הקומפוסט.

כזכור- הגינה סביב ביתי היא "אקולוגית", ובין השאר יש בה תהליך יצור קומפוסט (מהאשפה האורגנית במטבח), הנאגר בחביות פלסטיק. רואים בתמונה...
כשמתמלאת חבית אחת, אני עובר לאחרת. ואחרי כמה חודשים שלא נוגע בזו המלאה- אני מעביר את תכולתה לחבית אחרת, אותה אני משכיב ומגלגל מדי פעם, כדי להכניס אויר ולהאיץ התהליך של הפרוק האורגני. הפעם השכבתי את הכחולה, ובעזרת קילשון הוצאתי את ה"זבל" והכנסתי לחבית האפורה. עבודה מלוכלכת? תלוי...אני מאד שמחתי לגלות שבחודשים האחרונים התרבו בכחולה שלשולי הקומפוסט, אחיהם האדמדמים של שלשולי הגינה, ואלו בהמוניהם נהנו להיזון ולפרק את החומר.
ומה אפשר ללמוד מזה? ראשית, שלא לפחד מעבודה מלוכלכת, יש גם בה פוטנציאל לסיפוק ושמחה. שנית, שלכל אחד בעולם יש את מקומו, וגם לשלשולי הקומפוסט ושאר "חייס" המשתתפים בפרוק החומר לקומפוסט- יש מקום וזמן לחיות ולתרום את חלקם.  ולפעמים על יד כל זה בכלל פורח אפרסק (רואים, בוורוד). 
וככה זה גם בין בני האדם וילדיהם. יש דברים שזה "עבודה מלוכלכת" (להזכירכם? תכניות גמילה ארוכות?)- אבל אם מסתכלים טוב- מוצאים שגם שם יש הפתעות ושמחות קטנות, ובסוף העונה יכולות להיות תוצאות טובות, ופריחות
אז שבת שלום, בלווי עוד תמונה. הפעם של סחלב שהועבר והוצל מאזור בניה, ופורח השנה אצלנו.

יום שישי, 17 בפברואר 2012

ללמד בכיתה ז.

היה ארוע לכבוד מורות ומחנכות בבית הספר של בתי. הורים התבקשו ללמד שעור.  אני "התנודבתי" ללמד בכיתה של בתי. קודם כל בבית הופעל עלי לחץ:- אבא, תרד מזה. אתה תעשה לי בושות....
ולא רק זה- התברר שאני צריך להעביר שעור כפול, כמעט....
ואיזה נושאים לבחור? וידעתי שהם קשים התנהגותית....(המורות בינכן צוחקות עלי...)
אז בחרתי בחירה קלה וקשה. ללמד אותם על אוטיזם והטיפול בו- זה קל, כי יש לי סרט וידאו, ומצגת שאפשר להשתמש בה. והנושא מסקרן....וללמד אותם שעור תנ"ך, כי כל כך מצער אותי לדעת שאינם חווים הוראה טובה של  ספר הספרים, ומשניאים עליהם את "המקצוע"....
אז הנה הדווח:
המערכת הטכנית לא היתה במיטבה, ובקושי יכולנו לראות חלק מהסרט, אבל הם הקשיבו והתשתפו ממש יפה בעניין האוטיזם...
ואז במעבר לנושאה אחר הם כמעט התפרקו- היו שם טלפונים פתוחים (את זה עם המורות הם לא מעיזים כי יש החרמות), ונכנסו שיחות, ונוצר בלגן, שלא היה פשוט להרגיע אותו...
ואז שלפתי דפים שצילמתי מספר קהלת!! לא פחות!!
וקראתי להם קטע קטן, עם תרגום בגוף הסרט, על תאור קהלת כאיש עשיר שיש לו הכל- אך זה לא נותן לו כל יתרון...ואז קראנו ביחד, אני קורא והם עונים במקהלה את הקטע " לכל עת וזמן לכל חפץ תחת השמים, עת ללדת ועת למות....עת לטעת ועת לעקור נטוע....עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום". ואחר כך מקפלים הדף וצריך לזכור בעל פה את התשובה שבצד שמאל המכוסה, לצד ימין שאני קורא-  ולבסוף לומר בעל פה את הסיום. (שרשור לאחור, קלי קלות)
וזה הצליח!! הם היו שם, השתתפו, אמרו ולמדו....
ויערה? היא אמרה לי בבית: אבא, איך הם השתתפו אצלך, אף מורה לא מצליחה ככה.....
היה שווה?!

יום שישי, 10 בפברואר 2012

ABLLS- עוד מעט מוכן בעברית

כל תקופה אני עסוק בעניין אחד שהוא מעבר לשוטף. חלקם נוגעים בעבודה ובמקצוע, כמו ה"פרוייקט" בהוצאת הספר ("אוטיזם טיפול ב....). וכמה שנים קודם- היתה הפקת ה-DVD להדרכה ("אור בעיניים"). חלקם קשורים במשפחה ובעניינים אחרים, כמו כנס משפחתי "ענק" שהייתי שותף להפקתו. כנראה שבלי עניין כזה- אני לא מספיק מרוצה.....
העניין הנוכחי הוא בהפקתו של ה ABLLS, בעברית. זהו כלי להערכת מיומנויות, מעקב ותכנון תכנית למידה אישית, שהעדרו בעברית (של זה או שכמותו)  הווה עד עתה מגבלה לרמת הדיוק והמקצוענות של מנתחי התנהגות רבים שעובדים עם ילדים אוטיסטים. זהו כלי שיכול להיות בסיס להערכה מסודרת גם בתכניות משפחתיות, ובמיוחד במסגרות כמו גני ילדים ובתי ספר של ילדים אוטיסטים. אני מקווה שממש בקרוב נוכל להדפיסו ולהפיצו, כך שיהיה בסיס טוב וזמין להערכה ולתכנון התערבות. אבל בעיה אחת ברורה כבר מראש: צריך להשקיע זמן במענה על כל השאלות שבכלי, וזמן הוא לפעמים מגבלה לא עבירה. אם לא תהיה סבלנות להורים, למטפלים המכירים את הילד- לענות על השאלון- לא יהיה טעם בנוכחותו.
ואם שואלים מה שכרי על עמל כזה- כנראה שיש חיזוק גדול בהובלת תהליכים עם מסמך כתוב, בקיומו של "ספר" או חוברת- ולראיה- כל מדפי הספרים עמוסים לעייפה, ואני אשמח מאד שה ABLLS יצא, ושמי עליו (רק כעורך ומפיק, לא אני כתבתי....) שבת שלום!!