מה שקראתי לזכר אבי עמוס, שהלך לעולמו והוא בן 86, בשיבה ובריאות טובה, לפני הצרות, בעת טיול ליוון, כשירד לשחות בים.
(אך כאן זה יובא בלווי פרשנות לדברי המשורר (שאול טשרניחובסקי) שכתב את השיר בהיותו בן 19!
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.יתכן והשיר נכתב אל נערה, שאינה מאמינה ואינה מצטרפת לרעיונותיו. ושוחקת על חלומותיו הציוניים, אך הוא עוד מקווה, ומאמין בה.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.נפש שואפת לדרור-האדם מורדת בשעבוד, שיעבוד הגלות. שיעבוד הכסף והפרנסה. רק באדם אפשר להאמין. בכוח ועוז הרוח שתוביל אותו.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדַּל.מה ששאיפות (רוח) יכולים להביא אדם לעשיה: והעשיה יש בה מקור מספק מזון לנפש ולגוף.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.זה הדור של אבי, דור לוחמי ומקימי המדינה, דור שזכה להסיר כבלים ולהקים מדינה חופשית, לראות אור.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יַעַשׂ,דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,לֹא בֶּעָתִיד, בַּשָּׁמַיִם –חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.אהבה היא שניה רק לחיים, קודמת אפילו לפעולות אחרות, למעשים.....
(אך כאן זה יובא בלווי פרשנות לדברי המשורר (שאול טשרניחובסקי) שכתב את השיר בהיותו בן 19!
אבא.
אולי יכולתי לכתוב לך שיר פרידה. אבל. עליך, ממש עליך, אמר המשורר את שירו: וכשאקרא, תשמע אתה, שאהבת את שירו הזה ושרת אותו בכוונה רבה, אתה שאינך שומע עוד, וכל אוהביך- את אשר היית אתה! הגשמת תקוותיו:
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.יתכן והשיר נכתב אל נערה, שאינה מאמינה ואינה מצטרפת לרעיונותיו. ושוחקת על חלומותיו הציוניים, אך הוא עוד מקווה, ומאמין בה.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.נפש שואפת לדרור-האדם מורדת בשעבוד, שיעבוד הגלות. שיעבוד הכסף והפרנסה. רק באדם אפשר להאמין. בכוח ועוז הרוח שתוביל אותו.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדַּל.מה ששאיפות (רוח) יכולים להביא אדם לעשיה: והעשיה יש בה מקור מספק מזון לנפש ולגוף.
שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,אַאֲמִין כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,לֵב – תִּקְווֹתַי גַּם תִּקְווֹתָיו,יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.על אף שהיא קרירה כלפיו- הוא עדיין מאמין בחברות/רעות, ואולי עוד ימצא אצלה לב שיצטרף לתקוותיו, לב רגיש יותר ממה שחווה עד עתה.
אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.העתיד- זה המשך התנועה הציונית, אותה הוא מקווה לראות מתגשמת עוד בחייו או אחרי מותו, מתקיימת תוך שלום בעולם.
יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.זה הדור של אבי, דור לוחמי ומקימי המדינה, דור שזכה להסיר כבלים ולהקים מדינה חופשית, לראות אור.
יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יַעַשׂ,דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,לֹא בֶּעָתִיד, בַּשָּׁמַיִם –חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.אהבה היא שניה רק לחיים, קודמת אפילו לפעולות אחרות, למעשים.....
וזה דור שלא יסתפק ברוח ללא מעשים...
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
גם אם יעבור דור, וזה יקרה אחרי מותו, מפרחי תקוותיו אפשר יהיה ליצור את הזר לדור הבא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה