יום ראשון, 31 ביולי 2011

ילדים וגעגועים

ילדי בדרכים ובמרחקים. זו הצעירה נסעה לעשרה ימים עם קבוצה להתאמן בספורט גלגלי הענק, ותחזור רק בהמשך השבוע. זו חוזרת מטיול 4 חודשים שאחרי הצבא בהודו, ותחזור עוד יומיים. זה חוזר מחר לטיולו באירופה, אחרי שחזר להפסקה בארץ, בתוקף הנסיבות.
והרגש השולט באויר הוא געגוע. לפעמים עוד יותר לקראת חזרתם, לפעמים מצידה, באמצעו של יום חולין בס.מ.ס של געגוע. וגם בסקייפ, במייל, בצאט, המילה מרחפת- ומתגעגעים. ולפעמים עוד לפני שנפרדים- זה למעשה הידיעה של הגעגוע שיהיה.
ומהו אותו הרגש? האם ניתן להורידו לדרגת הניתוח-ההתנהגותי?
האמת שזה כנראה מאד פשוט- אלו הם לוחות החיזוקים, תזמוני החיזוקים. אנחנו רגילים לתדירות מסויימת של מפגשים, לתכיפות מסויימת של חיבוקים, לפיזור כזה או אחר של שיחות טלפון ודיבורים. כל שינוי של דילול באותם לוחות זמנים הוא בגדר "הכחדות קטנות". חֳסֶרים של מחזקים. וזה חסך כואב. זה הכאב  הגורם לנו לחפש זה את זה שוב, להפגש ולשמוח במפגש.(מחזק שלילי שמתווסף לשמחת המפגש החיובית)
נתנחם בכך שהגעגוע אומר שעוד אנו צריכים אותם, והם אותנו, והקשר חזק. גם אם ממרחק.
סעו לשלום ובואו בשלום. ותתגעגעו כמה שבא לכם.

יום שישי, 15 ביולי 2011

לזכר אבי עמוס

מה שקראתי לזכר אבי עמוס, שהלך לעולמו והוא בן 86, בשיבה ובריאות טובה, לפני הצרות, בעת טיול ליוון, כשירד לשחות בים.
(אך כאן זה יובא בלווי פרשנות לדברי המשורר (שאול טשרניחובסקי) שכתב את השיר בהיותו בן 19!


אבא.
אולי יכולתי לכתוב לך שיר פרידה. אבל. עליך, ממש עליך, אמר המשורר את שירו: וכשאקרא, תשמע אתה, שאהבת את שירו הזה ושרת אותו בכוונה רבה, אתה שאינך שומע עוד, וכל אוהביך- את אשר היית אתה! הגשמת תקוותיו:




שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.יתכן והשיר נכתב אל נערה, שאינה מאמינה ואינה מצטרפת לרעיונותיו. ושוחקת על חלומותיו הציוניים, אך הוא עוד מקווה, ומאמין בה.
כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.נפש שואפת לדרור-האדם  מורדת בשעבוד, שיעבוד הגלות. שיעבוד הכסף והפרנסה. רק באדם אפשר להאמין. בכוח ועוז הרוח שתוביל אותו.
רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּתלַדַּל.מה ששאיפות (רוח) יכולים להביא אדם לעשיה: והעשיה יש בה מקור מספק מזון לנפש ולגוף.
שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,אַאֲמִין כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,לֵב – תִּקְווֹתַי גַּם תִּקְווֹתָיו,יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.על אף שהיא קרירה כלפיו- הוא עדיין מאמין בחברות/רעות, ואולי עוד ימצא אצלה לב שיצטרף לתקוותיו, לב רגיש יותר ממה שחווה עד עתה.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.העתיד- זה המשך התנועה הציונית, אותה הוא מקווה לראות מתגשמת עוד בחייו או אחרי מותו, מתקיימת תוך שלום בעולם.


יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.זה הדור של אבי, דור לוחמי ומקימי המדינה, דור שזכה להסיר כבלים ולהקים מדינה חופשית, לראות אור.

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יַעַשׂ,דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,לֹא בֶּעָתִיד, בַּשָּׁמַיִםחַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.אהבה היא שניה רק לחיים, קודמת אפילו לפעולות אחרות, למעשים.....
וזה דור שלא יסתפק ברוח ללא מעשים...
אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.
גם אם יעבור דור, וזה יקרה אחרי מותו, מפרחי תקוותיו אפשר יהיה ליצור את הזר לדור הבא



 


 

יום שישי, 8 ביולי 2011

סמינר הקיבוצים ו ABA

כאחד מצוות המגמה לניתוח התנהגות במכללה בוינגייט לאורך שנים רבות, אני שותף עכשיו למעבר של המגמה הזו לסמינר הקיבוצים, תל אביב. במהלך הקיץ הזה, הרישום הוא שם, ויש פניות רבות מאד להכנס ללימודים במגמה החדשה.
מה זה אומר? (קודם כל זה אומר שסגירתה במכללה בוינגייט אינה מחוסר הצלחתה גם שם....)
וזה אומר שהמקצוע "מנתח/ת התנהגות" הפך מדבר לא מוכר הדורש הסבר עם חצי התנצלות (שאתה לא מחנך חסר רגש, טכנוקרט או בלתי אנושי לילדים....) ל"בון-טון", מקצוע מאד מבוקש במערכת החינוך, שגם הסמינרים להוראה ממש שמחים לכלול אותו בין כתליהם.
עכשיו כשנפתחות דלתות חדשות, צריך שנבוא בהן בצניעות ובאחריות.
לא לבא מנקודת ביטול כלפי דרכים האחרות בחינוך, אך גם לא בהתבטלות בפניהן- אלא בשילוב ידע, בהוספת דרך, בנאמנות לגישה המדעית של ניתוח התנהגות.
ללמד באחריות המתבקשת כל מחנך/ת לקראת תפקידם החשוב בהמשך.
ולסמן את היעד הבא: כל מורה שעובר הכשרה להוראה, יעבור גם קורסים בסיסיים בניתוח התנהגות.
לא רק קורס תיאורטי בניווט כיתה בו סוקרים כמה גישות, אלא הכשרה מקצועית להיותו מורה יעיל, המסוגל לתרום ללמידה ברוח טובה, תוך פעילות ומעורבות גבוהה של תלמידים בתהליך הלמידה, ובמינימום של "בעיות התנהגות".
זו תהיה תרומתנו לעתידם של ילדים רבים מספור.
בהצלחה למגמה החדשה בסמינר הקיבוצים!!!