יום חמישי, 16 ביוני 2011

עם אחד!

מצד אחד- עם אחד, ארץ אחת, לא גדולה. יום אחד אני עובד בצפון, יום אחר במרכז, יום אחד עם חרדים בבני ברק, ויום אחר עם חילונים בתל אביב...אין בעיה להגיע גם לאילת...או לצפת. וגם במגזר הערבי אני מבקר ברצון.
כולם למרבה הפלא מתנהגים כך שניתוח התנהגות נכון על כולם.....והבעיות גם הן מאותם הסוגים.
והנה עוד לטובת האחדות: בשנתון שמסיים לימודי ניתוח התנהגות השנה, בוינגייט, מסיימות כמה בנות מ"המגזר" החרדי, והשילוב היה מוצלח, ללא דופי....הרבה כבוד הדדי והתחשבות. גם עם נציגת המגזר הדרוזי...
לעומת זאת, בירושלים, אלו"ט, אירגונם של הורים לילדים אוטיסטים, נאלץ לקיים פעילות מפוצלת. ההרצאה אליה נקראתי השבוע היתה לחרדים בלבד, במרכזה של שכונה חרדית למהדרין  (באו רק נשים..רק 10) (בשנה שעברה הייתי אצל החילוניים....)
ומה? סביב נושא כזה לא יכולים לשבת יחד? להתחשב, אם צריך, בלבוש, ולבוא למקום אחד המתאים לכולם?
ויותר מזה- אמא לתאומים חרדים, שהיו בגן תקשורת, מחפשת גני חובה או כיתה א' בהם יוכלו להשתלב בשנה הבאה, אבל קשה לה כל כך לשקול אפשרות שיהיו במסגרת שאינה חסידית (!!). גם גנים או כיתות של חרדים אחרים זה לא תואם את הרצון לשמור על נפרדות, בחיים, במנהגים, בלבוש!
אני מקווה שנדע לשמור על הגשרים בין הקהילות, אבל אם גם אוטיזם בקושי מקשר ביננו, מה נעשה בתחומים אחרים?
שבת שלום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה