יום חמישי, 10 במרץ 2011

אנחנו והאוטיסטים

בשעור שלי במכללה אני מגיע שוב ושוב לדוגמאות המראות שגם אנחנו, הנורמלים, ילדים ובוגרים  (ביחוד הגברים....) קצת אוטיסטים. הכל עניין של כמות ועוצמה....
גם אנחנו בורחים מלמידה אם זו אברסיבית לנו, גם ביציאה משעורים, גם במעבר לגירוי עצמי (ביחוד עם יש לך טלפון/סמסים /לשחק בהם)....
גם אנחנו לפעמים לא קולטים את רגשות הזולת, כוונותיו מחשבותיו...ומגיבים אליו בכלל ברמה אחרת ממה שהוא נמצא בו.....(רמת ה theory of Mind שלנו לא תמיד משהו משהו....)
גם לנו יש לפעמים התקפי זעם קטנים (שחוזקו בעבר אם נכנעו לנו....)
ואפילו יש לנו מידות קטנות של פגיעה עצמית (מי שלועס את אצבעו בעת מבחן מתסכל, או חובט בכפו כשמפספס את הרכבת שדלתותיה נסגרות כשיורד לרציף....).
וגם אותנו צריך ללמד לדבר כשאנחנו קטנים (רק נדמה לנו שלמדנו את זה בלי ללמוד....בלי סביבה מלמדת היינו נשארים חסרי שפה).
וחלק מאיתנו די אובססיביים לגבי הסדר של הציוד הסובב אותנו, בחדר, במטבח או על שולחן הכתיבה...
אז קחו את זה לאן שתרצו.....
אמנם הכמות והעוצמה עושה כאן הבדל גדול, ענק... אבל בכל זאת- עקרונות שעוזרים  להבין ולשנות- הם אותם עקרונות.....
שבת שלום

תגובה 1: