יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

בכל מקום מתנהגים

תמונה: חמת גדר. המים חמים. יש תור לג'קוזי עם הזרם החזק. אנשים סבלניים. כל אחד לוקח את הזמן שלו. זה לא שוויץ כאן, שיש תור מסודר וצילצול המסמן "זמנך עבר!". ויש שתי עמדות, אז יש שני תורים. ישראלי למדי. כל אחד זוכר אחרי מי הוא, ולא חייבים פתקאות של משרד ממשלתי (הם ירטבו במים , וגם אין פקיד...). ולפתע בחורה צעירה ועבת בשר מתגלגלת אל העמדה "שלנו", ומתנחלת לה בתוכה, ברגע שיוצא ממנה המתרחץ הקודם, מבלי להתייחס , לא אלי ולא אל אשה אחרת שממתינה אף היא. לא עזרו דיבורים, ולא שיחה, ולא תוכחה. היא גם יודעת לתפוס תור, וגם יודעת לתת תרוצים....
אז מה אנחנו לומדים מכך? שיש מי שלומד מהוריו וסביבתו על פי דוגמאות ראויות של המתנה ותור, והתחשבות, אבל יש גם מי שלומדים (מהוריהם? מסביבתם?) את המיומנות ההפוכה- ואת המיומנות הוורבלית-דיבורית המלווה אותה.
האם עוד אפשר לשנות גם התנהגות של בוגרים? ומי? אנחנו השכנים??
מה שבטוח, לא תמיד יצליחו שניים רגועים ולא צעירים לשנות התנהגות של חצופה צעירה אחת......
ומי שעוד לא לימד את ילדיו לזהות מי בתור, לאן התור שייך, מי לפני, ואפילו איך להתנהגו כשמישהו עוקף אותך- כל העבודה עוד לפניו.....
ושיהיה לנו תור נעים.....ושבת שלום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה