שלום
אם תמצאו עניין- הרי זה משום שנגעתי במשהו שקרוב לכם.
כל שבוע אשתדל לעדכן , ואולי יותר. על משהו שמשך את ליבי ודעתי.
הפעם- מוזיאון ישראל. קהל רב. אולמות משופצים. והנה הקול והמראה המוכר. נער, מקפץ ונוהם, רץ וחוזר. ואביו אחריו לשמרו. ברור לכל מי שמכיר- אוטיזם. נער אוטיסט.
ואני רוצה להעריך, לכבד, לחזק את ידי אביו, אחותו ואחרים, בני משפחתו, שלא בושו בו, שלא עצרו מלהביאו, שלא "התביישו" בהתנהגותו. אלא התנהלו להם במוזיאון כמו שראוי להתנהל, כשיש לך ילד אוטיסט. שמו פס....
ואנחנו- נזכור כל פעם מחדש את הרבים שלא מעיזים לבוא כך, שלא יוצאים כבר זמן רב, לא איתם וגם אי אפשר בלעדיהם..
ונזמין אותם. בואו איתם!. אנחנו נהיה סבלניים, אנחנו נכבד אתכם ואותם. אתם רבים מכדי להתבייש. אתם אחינו!
אם תמצאו עניין- הרי זה משום שנגעתי במשהו שקרוב לכם.
כל שבוע אשתדל לעדכן , ואולי יותר. על משהו שמשך את ליבי ודעתי.
הפעם- מוזיאון ישראל. קהל רב. אולמות משופצים. והנה הקול והמראה המוכר. נער, מקפץ ונוהם, רץ וחוזר. ואביו אחריו לשמרו. ברור לכל מי שמכיר- אוטיזם. נער אוטיסט.
ואני רוצה להעריך, לכבד, לחזק את ידי אביו, אחותו ואחרים, בני משפחתו, שלא בושו בו, שלא עצרו מלהביאו, שלא "התביישו" בהתנהגותו. אלא התנהלו להם במוזיאון כמו שראוי להתנהל, כשיש לך ילד אוטיסט. שמו פס....
ואנחנו- נזכור כל פעם מחדש את הרבים שלא מעיזים לבוא כך, שלא יוצאים כבר זמן רב, לא איתם וגם אי אפשר בלעדיהם..
ונזמין אותם. בואו איתם!. אנחנו נהיה סבלניים, אנחנו נכבד אתכם ואותם. אתם רבים מכדי להתבייש. אתם אחינו!
מיכאלי,
השבמחקאיזה מזל שיש אדם כמוך, שמעודד ותומך ועוזר לנו לפתוח את העניים ואת הלב.
ישר כח.
סיפור מוכר . . .
השבמחקגם אני הייתי עם בני באותו מוזיאון בחופש הגדול. כשהוא ראה את התור הארוך כדי לקנות את הכרטיסים הוא הגיב בקיצוניות המוכרת כל כך להורים של ילדים על הספקטרום.התגובה נמשכה לאורך כל ההמתנה בתור. . .קיבלתי מבטים עוינים מכל המחכים בתור שמילאו את החדר. שיקפצו כולם! כי כשלבסוף נכנסנו לתערוכה נהננו מאוד.